אתר ITPro מדווח על נתונים שנחשפו באנגליה במסגרת בקשת ע״פ חוק חופש המידע. על פי הנתונים, מידי שנה נתפסים כ–900 שוטרים שניגשים למאגרי המידע להם הם חשופים כדי לבצע שאילתות שאין להם סמכות לבצע. השאילתות כוללות בקשות מידע רקע על חברים ובני זוג פוטנציאלים, כמו גם מקרים קשים של העברת חומר לגורמים עבריינים.
מה שחשוב לזכור בזמן שקוראים את המאמר זו העובדה הבאה: לא מדובר בגורמים שעקפו את מערכת האבטחה של מסד המידע. לא מדובר על פריצה למחשב או גניבת מידע. לשוטרים שביצעו שאילתות היתה גישה בסמכות למאגר המידע. מה שלא היה להם זה את הסמכות לבצע את השאילתה הספציפית.
הציבור הרחב אוהב לדמיין האקרים בחדרים חשוכים פורצים למחשבים וגונבים חומר. בעוד שאנחנו, אכן, חוששים מתסריט שכזה במקרים כמו המאגר הביומטרי, זה לא התסריט המרכזי שממנו אנחנו חוששים. אנחנו חוששים הרבה יותר מאנשים שלהם יש גישה לגיטימית ומוכרת למאגר, אבל שיעשו בו שימוש לא נאות. בדיון על הנהלים להקמת המאגר, כאשר ניסה עו״ד התנועה, עו״ד יונתן קלינגר, להזהיר את ח״כ שיטרית מפני התסריט של דליפת מידע ע״י מורשי גישה, ח״כ שיטרית היסה אותו בקריאת „עשית את כל עובדי משרד הפנים מושחתים“.
ח״כ שיטרית היקר. אנחנו לא חושבים שכל עובדי משרד הפנים הם מושחתים. למעשה, אנחנו משוכנעים ש–99% מעובדי משרד הפנים הם אנשים הגונים שעושים את מלאכתם קודש. הבעיה היא שאחוז אחד מבין העובדים הם עדיין הרבה מאוד אנשים. עדיף, ברמת הנהלים, לא להניח שכולם ישרים, כדי להקטין את החשיפה של המידע האישי הרגיש שלך ושלי לאותו אחוז שעליו אי אפשר לסמוך.
שחר שמש