לאחרונה עלה לכותרות סיפור השחתת הצימר של מרים בורנשטיין (דרך חורים ברשת). התקציר הוא שזוג שהתארח בצימר השחיט אותו מתוך נקמה על הפסקת חשמל שקרתה בעת השהות שלהם. הסיפור הוא מזעזע, מזכה בתואר „הישראלי המכוער” (על אף שרק הבחורה היתה ישראלית), ובכלל הוא דוגמא מרגיזה ומרתיחה.
אלא שבסוף הדיווח בבלוג כותבת אילנה ברודו את המשפט הבא:
לדבריה, היא (מרים) למדה את הלקח שלה מהסיפור ומעוניינת שבעלי צימרים אחרים ילמדו ממנו גם כן. היא גילתה לנו גם שבימים אלה היא נמצאת בקשר עם מנכ"ל עמותת התיירות המקומית במטרה להוציא הוראה מסודרת למארחים ובעלי צימרים ולעודד אותם לבקש מהאורחים מספר אשראי לביטחון או לכל הפחות לצלם את תעודת הזהות שהם, גם אם הם בוחרים לשלם במזומן.
אנחנו מקווים שלא נשמע עוד סיפורים כאלה על התנהגות ברברית ומגעילה של אנשים ביחס לנותני שירות.
אני, כמובן, מצטרף לתקווה של אילנה, אבל קצת מטרידה אותי המסקנה של מרים, בעלת הצימר. רק בגלל זוג חלאות, מרים מעוניינת לפגוע בפרטיות של כל האורחים, לא רק שלה, אלא של כלל הצימרים באיזור. בשלב הזה, אני חושב שאני יודע מה חלק מהטיענים נגד עומדים להיות, אז הרשו לי לנסות לענות עליהם:
אז מה היא אמורה לעשות אם מקרה כזה קורה שוב?
את אותו הדבר שהיא עשתה גם הפעם – להגיש תלונה במשטרה. שימו לב שלמשטרה לא היתה שום בעיה לאתר את זהות הזוג מתוך הנתונים שלמרים היו ממילא – מספרי הטלפון שלהם. צילום תעודות הזהות לא היה מקל את מציאת הזוג בשום צורה משמעותית. מצד שני, המחסום של הגשת התלונה מונע הסרת אנונימיות במקרים שלא מצדיקים את זה.
אבל עצם העובדה שהזוג היה יודע שאפשר לדעת מי הם היתה מונעת את ההשחתה מלכתכילה
דבר ראשון, סביר להניח שלא. אני מתקשה לראות מצב שבו הזוג היה מרים את בקבוק היין הפתוח, ורגע לפני שהוא שופך אותו על המיטה, עוצר ואומר „אבל רגע! יש לה צילום של תעודות הזהות שלנו!” סביר יותר להניח שההשחתה נעשתה מתוך כעס, והאמצעי הזה לא היה עוזר.
אבל אפילו נקבל את האפשרות שהוא כן היה עוזר, כמה מקרי השחתה שכאלו הוא היה מונע? אם ניקח את הסטטיסטיקה האישית של מרים, הרי שמקרי השחתה שכאלו קורים פעם באחת עשרה שנה. נשאלת השאלה האם באמת מוצדק לפגוע בפרטיות של כל אורחי הצימר, רק בגלל מקרה אחד לעשור?
הדרך היחידה שבה המאזן הזה נשמע הגיוני היא אם אנחנו לא מייחסים ערך לעצם היכולת להתארח בצימר בלי להזדהות.
הזוג שהשחית את הצימר של מרים עומד להעצר ברגע שינחתו חזרה בארץ. במידה ויחליטו שלא לחזור לארץ, הרי שגלות היא עונש די כבד על השחתה. אני מקווה שהתנועה הנוספת שמרים תקבל לצימר שלה תפצה אותה על הנזקים שהונדאלים עשו. בואו לא נעניש אנשים נוספים.
פינגבק: תעודות זהות בצימרים וואנדליזם » לינוקס ותוכנה חופשית