הבג"צ נגד המאגר הביומטרי הוגש היום

התנועה לזכויות דיגיטליות הגישה היום (27.3) עתירה לביהמ"ש העליון נגד המאגר הביומטרי.

להורדת הקובץ המלא של עתירת התנועה לזכויות דיגיטליות נגד המאגר הביומטרי ליחצו כאן.

עו"ד יהונתן קלינגר, היועמ"ש לתנועה לזכויות דיגיטליות, המייצג את העותרים הסביר היום את מהות העתירה: "המאגר הביומטרי פוגע פגיעה קשה בדמוקרטיה בישראל. מרגע כניסת המאגר לתוקף כולנו נכנסים לרשימה שחורה של חשודים פוטנציאליים. הכלל בדמוקרטיה שלנו היה עד היום פשוט למדי, אם לא עברת על החוק, אינך נכנס לרשימה של חשודים. המדינה סומכת עליך. אך מהרגע שהמאגר נכנס לתוקף כולנו הופכים לחשודים. חשודים בזיוף התעודות וחשודים בביצוע פשעים שהתבצעו בקרבתינו. החזקה שאזרח אינו עבריין והוא חף מפשע עד אשר יוכח אחרת מתהפכת עם הקמת המאגר. כולנו חשודים. ואת זה צריך לבטל".

את העתירה לבג"ץ הגישה התנועה לאחר מאבק בן עשור שנים בחוק. המשאבים לתנועה גויסו מציבור הגולשים אשר תרמו כ- 115 אלף ₪ בקמפיין מימון המונים שהתקיים מוקדם יותר השנה. העתירה מונה את כשלי המאגר הביומטרי ועומדת על הסכנות הצפויות לבטחון המדינה, לבטחון האישי של אזרחי ישראל ומדליפת מידע מהמאגר. עוד עוסקת העתירה בעובדה כי לא נערך דיון ראוי בחלופות למאגר, לא הובררה נחיצות המאגר ומדגישה את המחדלים הקשים בחקיקת החוק. כמוכן מביאה העתירה את התנגדותם המוחצת של מומחים בתחום, את עצומות המדענים השונות ודו"ח המומחים אשר הראו מעל לכל ספק את הבעייתיות הקשה של המאגר הביומטרי.

בין העותרים בועז ארד, ראש מרכז איין ראנד בישראל, אסף כץ, איש היי טק, דורון אופק, מומחה אבטחת מידע, מנהל Suse ישראל, פרופ' קרין נהון, חוקרת מידע מהמרכז הבינתחומי ואונ' וושינגטון, דורון שקמוני, איש אבטחת מידע, מייסד איגוד האינטרנט ולשעבר ארכיטקט ראשי של פרויקט ממשל זמין בממשלת ישראל וזאב גולן, עמית מחקר ראשי במכון ירושלים לחקר שווקים.

 

עתירת התנועה לזכויות דיגיטליות לבג"ץ נגד המאגר הביומטרי by ניר הירשמן on Scribd